הסיבה הנפוצה ביותר בילדות להופעה של קוצר ראיה היא התארכות העין מעבר לרגיל (גדילה אקסיאלית). כאשר העין ארוכה מידי קרן האור נשברת לפני הרשתית ומתקבלת תמונה מטושטשת.
כאשר ישנה עדשה מפזרת לפני העין (משקפיים או עדשת מגע) קרן האור נשברת על הרשתית ומתקבלת תמונה חדה.
הגורמים לקוצר ראיה הם גנטיים וסביבתיים וכמובן השילוב ביניהם. לא ניתן למנוע את קוצר הראיה לחלוטין, אך ישנן אפשרויות טיפוליות שיכולות לעכב את התקדמות קוצר הראיה.
הטיפולים העיקריים העומדים לרשותכם:
(יש לזכור כי רוב המחקרים על טיפולים הנ״ל בוצעו על ילדים בסין, טאיוואן, סינגפור ופחות על אוכלוסיות באירופה וארה״ב).
התערבויות התנהגותיות:
- שהייה של לפחות שעתיים ביום באור שמש טבעי: החשיפה לאור שמש עוזרת לווסת את הגדילה האקסיאלית של העין ומפחיתה את הצורך בהתארכות נוספת. עיקר ההשפעה מתרחשת לפני הופעת קוצר הראיה ולכן ההמלצה היא גורפת לכל הילדים, ועוד יותר כאשר יש קוצר ראיה במשפחה.
- הגבלת זמן מסך וקריאה מקרוב: ישנן ראיות לא חד משמעיות שפעילויות אלו מגרות את התארכות העין, לכן צמצום זמן החשיפה יכול לסייע.
- מומלץ לבצע הפסקות יזומות משימוש במסך לפי חוק 20/20/20 הפסקה כל 20 דקות, ל 20 דקות, ומבט למרחק של 20 רגל (6 מטר). מומלץ לשמור על מרחק של 30 ס״מ בין המסך לפנים, עדיף מסך גדול ורחוק מאשר קטן וקרוב לפנים. ניתן להפעיל את חיווי המרחק במסך (קיים בניידים של אפל)
- תאורה טובה מומלצת בזמן קריאה.
טיפולים אופטים:
- משקפיים עם עדשות בעלות מבנה יחודי – כוללים אזורים מיוחדים שיוצרים דפוקוס חיובי בשוליים להפחתת ההתארכות האקסיאלית (קיימות עדשות המיוצרות ע״י חברות שונות). העדשות יוצרות חוסר מיקוד מבוקר בשולי שדה הראיה המפחית את הגירוי להתארכות העין. יתכן טשטוש ראייה קל בשוליים וירידה בחדות הראייה בהסתכלות לצדדים. יש צורך להרכיב את המשקפיים 12-15 שעות ביום.
- עדשות מגע רב-מוקדיות – עדשות יומיות בעלות אזור מרכזי לראייה מרחוק והיקפי לראייה מקרוב. רדיוס הקרנית מעוצב כך שהאור ממוקד בצורה שונה בפריפריה של הרשתית לעומת המרכז, כדי להפחית גירוי להתארכות העין. העדשות עלולות לגרום לטשטוש ראיה קל במצבים מסוימים. לרוב עדשות מגע לא מומלצות לשימוש לפני גיל 12 עקב חשש לזיהומים בקרנית.
- עדשות אורתוקרטולוגיה (לילה) – עדשות מיוחדות אותן מניחים בלילה בלבד הדוחקות את מרכז הקרנית כלפי פנים ומשנות את צורת הקרנית באופן זמני. גם הן מפחיתות את הגירוי להתארכות גלגל העין. פחות בשימוש בישראל עקב מקרים של זיהומים קשים בקרנית.
טיפול תרופתי:
- טיפות אטרופין בריכוזים נמוכים (0.05%-0.01%): חוסמות רצפטורים כולינרגים (muscarinic receptors) בעין וע״י כך מאטות את התארכות העין.
- הניסיון בטיפול באטרופין לקוצר ראיה הוא רב יחסית לטיפולים האחרים ואחוז ניכר של הילדים מגיבים לטיפול.
- תופעות לוואי אפשריות: התרחבות קלה של האישון, אובדן זמני ומתון של יכולת האקומודציה (ירידה בפוקוס לקרוב).
- טיפות עם אטרופין בריכוז גבוה יותר יעילות יותר בעיכוב התארכות העין בעיקר בילדים צעירים יותר, אך תופעות הלוואי שכיחות יותר בעיקר הרחבת האישון ואובדן יכולת אקומודציה. יתכן צורך בשימוש במשקפי קריאה או מולטיפוקאל.
- הטיפול הינו בד״כ פעם ביום לפני השינה, טיפה אחת בכל עין.
- תופעות נדירות של מינון יתר: גירוי עיניים, יובש, כאבי ראש, בחילות, יובש עור.
- הטיפולים נועדו להפחית התארכות העין ולהפחית את התחלואה העינית לאורך החיים. לטיפולים האופטיים והפרמקולוגים יעילות של 50%-25% בעיכוב התקדמות קוצר ראיה לפי מחקרים שונים. בנוסף, ככל שקוצר הראיה מתפתח בגיל צעיר יותר לרוב ההתקדמות מהירה יותר ומגיבה פחות טוב לטיפול.
- חשוב להגיע לבדיקה אצל רופאת העיניים אחת לחצי שנה על מנת לעקוב אחר קוצר הראייה, להעריך את יעילות הטיפול ולבצע התאמות לפי תגובת הילד לטיפול.
- רופאת העיניים תחליט על המשך הטיפול או שינוי בטיפול בהתאם לצורך, לעיתים יש צורך בשילוב של מספר צורות טיפול על מנת להגיע לתוצאה רצויה.
- יש לתאם ציפיות ולהתייעץ עם רופאת העיניים כדי למצוא את הטיפול המתאים ביותר לילדכם, תוך שקילת היתרונות מול הסיכונים והשפעות הלוואי האפשריות.
